תמ"א 38

תמ"א 38

תקן ישראלי 413 זהו תקן שנכנס לתוקף בראשית שנת 1980 והוא קבע כללים לבניית בניינים באופן שהם יעמדו בפני רעידות אדמה. אלו הנחיות קונסטרוקטיביות לעמידות של בניינים בפני רעידות אדמה וכל מי שהגיש את הבקשה להיתר החל משנת 1980, היה עליו להגיש את התכניות לפי התקן המחייב.
על פי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בישראל ישנן 1.1 מיליון דירות, אשר לא יעמדו בפני רעידת אדמה חזקה. מבנים אלה לא הוקמו בהתאם לתקן עמידות מבנים ברעידות אדמה (תקן ישראלי 413), שנכנס לתוקף רק בשנת 1975.

באותה תקופה הייתה מחשבה מה לעשות עם אותם בניינים שלא נבנו לפי התקן החדש והמענה היה תמ"א 38. תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, כמו כן דרך להשבחת נכסים ללא עלות כספית מצד הדיירים. 

מה הפתרון שנותנת התמ"א כדי להתמודד עם המצב?

המטרה הראשונה של התמ"א בהתאם לתכלית תוכנית התמ"א עידוד חיזוק מבנים אשר נבנו לפני שנת 1980 ולפיכך אינם עומדים בתקן 413. תוכנית התמ"א "אמרה" אנחנו (המדינה) מבקשים שאתם תחזקו את עצמכם מפני רעידות אדמה אבל בגלל שאין לכם את הממון, נמצא פתרון הכולל את המימון בתוכו בדמות של זכויות בנייה נוספות.


תמ"א אינה חלה על מבנים הפטורים מתקן 413, כולל מבנים בני קומה אחת או שתיים בשטח של עד 400 מ"ר ומבנים שאינם מאוישים רוב הזמן, כמו מחסנים. כמו כן, התמ"א אינה חלה על מבנים המיועדים להריסה. התוכנית חלה על מבני מגורים ועל מבנים לשימושים אחרים.

התמ"א מגדירה סל של זכויות
כגון אמצעים לעידוד ביצוע החיזוק על ידי תוספות זכויות בנייה (בניית יחידות דיור חדשות והרחבת דירות קיימות), על ידי הנחות מיסוי ועל ידי קיצור הליכים סטטוטוריים. הרווחים ממכירת הדירות החדשות ממנים, לפחות באופן חלקי, את חיזוק המבנה.

יכול להיות מצב שבו הדיירים ייקחו את הזכויות והם יהיו היזמים ויתקשרו עם קבלן ויבנו את הקומות מעל הגג הקים, כך שאת רווחי הדירות הנוספות יחלקו ביניהם (או על ידי מכירת הדירות הנוספות לצדדים שלישיים). כמובן שברוב המקרים הדיירים לא עושים את זה ואז הם מתקשרים עם יזם שיחזק את הבניין, ישפץ את הלובי, יתקין מעלית, ירחיב את הדירות ובתמורה, הוא יקבל את זכויות הבנייה שהדיירים מקבלים מכוח התמ"א.

המפתח לליווי פרויקטים - ניתוח כדאיות פרויקט

מטרות התמ"א:

המטרה הראשונה: היא חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה.
תמ"א 38 במקור בכלל לא דיברה על הריסה ובנייה (זה נכנס לתוקף רק בשנת 2010).

המטרה השנייה: היא רווחה ואיכות חיים.
מדובר בבניינים מאוד ישנם, גרים בהם דיירים שמעולם לא יכלו לשפץ את הבניין ואת המערכות. הם מקבלים דירה גדולה יותר, ממ"ד, מעלית, חניות וכו'. הם בעצם משפרים את איכות החיים שלהם משמעותית.

המטרה השלישית: היא עתודת קרקעות.
זכויות בנייה לא מנוצלות- אם לפני כן לא היו קרקעות קיימות לבנייה, היום ניתן להרוס בניין ולהוסיף דירות. זו אחת הדרכים לפתור את המצוקה של הקרקעות ועתודות הקרקע במדינה. .

בעיה עיקרית בתמ"א– תשתיות. חניות, בתי ספר, גנים ציבוריים וכו'.

מחפשים מימון לפרוייקט שלכם?

השאירו פרטים ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם

יצירת קשר מהירה

פניה מהירה: